מהו הפחד הגדול ביותר שמרצים צריכים להתמודד איתו לפני שהם עולים לבמה?

רמז, זה אינו פחד קהל. גם לא הפחד להיכשל. אלא משהו קצת יותר עמוק.

לא יודעים? ובכן - זה הפחד מפני הלא נודע.

הנוכחות על במה מפגישה אותנו עם פחד אנושי עמוק וקדום, הפחד מפני הלא נודע.

"בן דודו" אגב הוא הפחד משחרור שליטה.

ברגע הזה שבו אנחנו עולים על הבמה, כל העיניים נשואות אלינו, ובאופן טבעי אנחנו חשופים

במלוא עוצמתה לאשליית השליטה.

הכל יכול לקרות פה, ולא משנה כמה התכוננו, נערכנו או תירגלנו.

אין שום דרך לשלוט באופן מוחלט בסיטואציה, ובאופן פרדוקסלי, ככל שאנחנו מנסים לשלוט בה יותר, כך אנחנו מרגישים יותר את חוסר הוודאות שממתין לנו מעבר לפינה.

גם בחיים הרגילים אנחנו מתמודדים עם מרכיב של חוסר ודאות, וצריכים להשלים -מרצון או שלא מרצון - עם ההבנה שלא הכל בשליטתנו. אבל כשאנחנו לא מול קהל או על במה, אנחנו לפחות לא חשופים כל כך, ולכן אנחנו יכולים להתמודד בפרטיות רבה יותר (לפחות ברוב המקרים) עם "התבשילים" הבלתי צפויים שהיקום מזמן לנו באופן אישי.

זוהי פריווילגיה שאנחנו מסכימים לוותר עליה כאשר אנחנו עולים על הבמה.

מבחינה מדעית, אנחנו יודעים שהצורך שלנו כבני אדם בתחושת שליטה הוא בסיסי ביותר וקיומי לאושר שלנו.

המוח שלנו שואף כל הזמן לשלוט בגוף שלנו, כדי שהגוף שלנו ישלוט בסביבה שלנו. הפסיכולוגית וחוקרת המוח פרופ' טלי שרוט טוענת ש"שליטה בסביבה שלנו" זה הסלוגן האמיתי של המוח שלנו. זה מה שעוזר לנו לפרוח ולשגשג. לכן, כל כך קשה לנו לוותר על השליטה הזו, ולצאת למרחב שיש בו חוסר ודאות.

אבל לפעמים, המחיר שאנחנו משלמים על התשוקה שלנו לקבל שליטה וודאית בכל מחיר הוא גבוה, ובעיקר כאשר אנחנו מסרבים לשחרר כשצריך לשחרר. זהו מחיר הפספוס.

ההסכמה שלנו למידה מסוימת של חוסר ודאות ושחרור שליטה, היא מרכיב קריטי בדרך למימוש החלומות שלנו, וקפיצה לשלב הבא של ההתפתחות שלנו.

המרצים המצליחים והמבוקשים בעולם למדו לחיות בשלום עם מידה מסוימת של חוסר וודאות, בין היתר משום שהם למדו לקבל ולאהוב את עצמם בכל מצב. גם ברגעי החולשה, הטעויות, אי הדיוקים והפספוסים. הם מבינים שהאנושיות והפגיעות שלהם הן חלק מסוד ההצלחה.

אותם מרצים מצליחים מסכימים להיחשף באופן מלא בפני אחרים, גם ברגעי חוסר המושלמות שלהם. בנוסף, הם סומכים על עצמם שידעו להתמודד עם כל מצב שיצוץ או כל אתגר שיגיע, בצורה הטובה ביותר, ואפילו אם יהיו מול קהל של מאות או אלפי אנשים. נשמע פנטסטי, לא?

זוהי נקודה חשובה. האומץ לקבל את חוסר השלמות שלנו ולאהוב את עצמנו באופן מלא מצד אחד, ביחד עם האמונה החזקה שנצליח לצאת באלגנטיות ובעוצמה מכל מצב מצד שני, שניהם נחוצים לנו באופן מלא לפני שאנחנו מסכימים לעלות על הבמה.

זו הסיבה שאנחנו מקדישים בסמינר המרצים שלנו תרגול רב להתמודדות עם אי הוודאות שמצפה על הבמה.

בוגרים רבים שלנו כבר מרצים באופן מקצועי בארץ ובעולם.

הם עולים על הבמה בעוצמה, לא בגלל שהם מאמינים שהם שולטים על הכל, אלא בגלל שהם מאמינים ביכולת שלהם להתמודד עם הבלתי צפוי בצורה הטובה ביותר. זוהי אגב, חלק מהחוויה של להרצות בכל פעם מחדש.

בתחילת חודש אוגוסט, גיל ואני מנחים את סמינר הדגל שלנו למרצים, מחזור מספר 12 בישראל, יומיים רצופים במלון הרודס בתל אביב, בתאריכים 5-6 באוגוסט.

הסמינר מומלץ במיוחד ליועצים, מאמנים, מטפלים, בעלי עסקים, אנשים שחולמים להרצות בTED, ייזמים, מנהלים, מרצים, בלוגרים, כותבי ספרים, מדריכים רוחניים, מובילי דעת קהל, וכל מי שרוצה להשפיע בעוצמה רבה יותר על אלפי אנשים, ולגעת בהם עם הסיפור האישי שלו והמסר שלו.