יצירתיות בתקופות של שפל וחוסר ודאות - האם זה אפשרי?

יצירתיות היא הביטוי הגדול ביותר לחירות", (ברייאנט ה. מקגיל)

בתקופה שהאדמה רועדת מתחת לרגלינו, וקיומן של חירויות בסיסיות מוטלות בספק, המשפט הזה אפילו מקבל משמעות חדשה.

אם תחשבו על זה, יצירתיות היא החופש האמיתי לבטא את עצמנו כיצורים חופשיים, ולהישאר מחוברים ל-Flow של החיים מתוך שמחה ושלווה פנימית, למרות הסופה המתחוללת בחוץ.

אבל האם זה בכלל אפשרי ליצור בתקופות של כאוס וחוסר וודאות?

בין אם אתם יוצרים בעסק שלכם מוצר חדש, שירות חדש או רעיון חדש, בין אם אתם יוצרים דרך אמנות, כתיבה, שירה, מוסיקה, תנועה, או כל דרך אחרת, רבים מאיתנו מתקשים כעת ליצור משהו חדש, נוכח האירועים המטלטלים בחוץ, במיוחד בארץ, אבל גם בעולם.

אז יצירתיות בתקופות של שפל וחוסר ודאות - האם זה בכלל אפשרי?

או במילים אחרות, איך אפשר ליצור משהו, להוביל רעיונות חדשים ולהוציא לפועל מוצרים ושירותים חדשים בתוך המציאות הכאוטית שכולנו מצויים בה? האם אפשר להתרומם מעל הדאגות, חוסר היציבות וחוסר הוודאות הפיסית והפיננסית, אל עבר מיינדסט של יצירתיות וחדשנות עסקית?

נתחיל מהסוף. הרשו לי לנפץ מיתוס. אם חשבתם כי בתקופות של שפל וחוסר ודאות יש ירידה ביצירתיות וחדשנות? זה לא נכון.

כשבודקים אחורה בזמן מגלים שתקופות של שפל וחוסר ודאות מתאפיינות, הרבה פעמים, דווקא בחדשנות יתר.

למעשה, חברות מצליחות רבות שכולנו מכירים, הוקמו בתקופות כאלה. למשל חברות Airbnb ו- Uber הוקמו במהלך השפל הכלכלי הגדול במהלך השנים 2007-2009. גם חברת General Electric הוקמה והתפתחה בצל המשבר הכלכלי הענק שהיה באמריקה בשנים 1893-1897, תקופה שקיבלה אפילו את השם "הפאניקה של 1893".

היזם והבלוגר ערן גפן מציין במאמרו "השפל הגדול 2.0", כי השפל הגדול בשנות ה-30 היה העשור הכי חדשני בכל המאה שעברה - אפילו יותר משנות הפריצה של האינטרנט. לטענתו, שנות ה-30׳ היו "שנות הזהב של הפטנטים", ונרשם בהן מספר שיא של פטנטים.

בשנים אלו הומצאו, בין היתר, מנוע הסילון, ההליקופטר הראשון, תחנת הטלוויזיה הראשונה בעולם, רדיו FM, משקפי שמש, מכונת הצילום, הניילון, העט הכדורי, מכונת הגילוח החשמלית, הרדיו באוטו ועוד.

גם לול התינוקות הומצא ממש אז, (ובאמת שאין לי מושג איך הורים שרדו לפני זה...) ואם ממש רוצים להתלהב, אז גם נייר ההדבקה, כן, כן, ה-"סלוטייפ".

אז בפעם הבאה שאתם משתמשים בסלוטייפ כדי לסלק שערות של חיית מחמד שנדבקו לספה, או מעצבים את הסוכה ומצמידים דגלים ושרשראות לקיר באמצעותו, תודו לקולין קינינמונסו וג'ורג' גריי שהחלו בייצור שלו במערב לונדון ב-1937, למרות השפל הגדול שהיה אז.

אז איך קורה שאנשים ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה הצליחו ליצור דברים חדשים ולהמציא כל כך הרבה המצאות בתקופות של שפל וחוסר ודאות? ומה אפשר לעשות כדי שזה יקרה גם לנו בימים אלה?

זה כמובן לא מתרחש סתם. כל מי שהוא יזם בנשמה יודע שעמוק עמוק בתוך בעיות ואתגרים מסתתר פוטנציאל ענק להזדמנויות עסקיות, כאלה שיכולות בתנאים המתאימים להבשיל ולצאת לעולם. במילים אחרות בעיות הן "הזדמנויות בתחפושת", תמיד היו ותמיד יהיו.

אורי לוין, אחד המייסדים של חברת WAZE, ששינתה לחלוטין את כללי המשחק בשוק הניווט, אמר פעם בראיון לדיילי ניוז, כי אחד הדברים שיזמים צריכים לעשות כדי להצליח בעסקים זה "להתאהב" בבעיות.

ומי כמונו יודע עד כמה יש סביבנו עכשיו בעיות הדורשות פתרון?

כעת השאלה היא - האם אנחנו נבהלים מבעיות? האם אנחנו מתכווצים? קופאים? או שאנחנו מסכימים להתמודד עם התסכול הרגשי שהבעיות מעוררות בנו, וממשיכים לנוע קדימה לשלב היצירתי של מציאת פתרונות?

לפעמים אפילו שינוי קטן - יכול לעשות הבדל גדול ולהוות עבורנו את הגשר מהישרדות ליצירה ושגשוג.

חברות כמו פייפל, קלאספס, אובר ואחרות הן חברות מובילות בתחומן, אשר הוקמו מלכתחילה כדי לפתור בעיה או לתת מענה לקושי או אתגר. אני בטוחה שאתם מכירים עוד עשרות רבות.

אז איפה הבעיה? הבעיה העיקרית היא שאנחנו מתקשים להכנס למיינדסט של יצירתיות וחדשנות בתקופות של חוסר ודאות כי אנחנו מרגישים שאיבדנו שליטה על הנסיבות החיצוניות.

לפעמים אנחנו אפילו "מספרים" לעצמנו שאין טעם להתחיל בכלל את המסע שלנו, כי שום דבר שנעשה ממילא לא יצליח. דבר שמערער כמובן את תחושת הביטחון שלנו ו"מוציא את האוויר מהמפרשים" של תהליך היצירה, עוד לפני שהתחלנו אותו בכלל.

אבל דווקא ברגעים כאלה חשוב שנזכור: מעיין היצירה, החדשנות וההשראה נובע ברוב המקרים לא ממקור חיצוני - אלא ממקור פנימי. לכן היציבות והוודאות הדרושים לנו כדי לתמוך בתהליך היצירה הם לאו דווקא חיצוניים אלא פנימיים.

האם למרות הכאוס החיצוני אנחנו יכולים למצוא "אי" של שלווה פנימית בתוכנו? האם אנחנו מסוגלים להתנתק מהרעשים החיצוניים ולמצוא שיווי משקל פנימי בתוך תהליך היצירה?

ככל שאנחנו מסכימים להתנתק מהרעשים החיצוניים, כך אנחנו יכולים לצלול עמוק יותר וחופשי יותר לתוך תהליך היצירה, ולהשתמש בו כמנוף עסקי ורגשי בתקופות של חוסר וודאות.

ועוד דבר חשוב - זה משתלם ובגדול. לא רק בשל הסיכוי "לתפוס גל" של הזדמנות עסקית, אלא גם מבחינה רגשית ובריאותית.

מחקרים מראים שתהליך היצירתיות מפחית מתח, חרדות, דאגות ודיכאון, ולפעמים, יכול אפילו לרפא טראומות מודחקות. תוסיפו לזה את העובדה שיצירתיות שיש בה גם איזה סוג של כתיבה עשויה אפילו לחזק את המערכת החיסונית שלנו, שווה לא?

אז מה היה לנו? שפל, כאוס וחוסר ודאות הולכים יד ביד עם יצירתיות וחדשנות עסקית. תוסיפו לזה את העובדה שזה בריא גם לכם וגם לעסק שלכם.

צאו לדרך ליצור, להמציא, לפתור בעיות, להוסיף ערך ולחדש. תתמסרו לתהליך היצירה למרות המצב ואולי בגללו, אתם עוד עשויים להפתיע את עצמכם ולהכנס לספרי ההיסטוריה.

פוסט שעלה לפני מספר שנים וערכתי אותו מחדש במיוחד לימים האלה. יצירתיות היא אחת הדרכים הכי אפקטיביות לשמור על שפיות, שמחה ותקווה בזמנים האלה.