4 דברים שאפשר ללמוד מדוברי טד כדי לשפר את התקשורת שלנו מרחוק

הקדמה:

מה אפשר ללמוד מברנה בראון, Aimee Mullins, ו Vanessa Van Edwards ומרצים אחרים בטד כדי לשדרג את התקשורת שלנו מרחוק?

בינואר 2020, היה לי הכבוד והזכות להוביל את המרצים כמנטורית מובילה בהכנת המרצים לאירוע TEDXSAVYON. זו לא היתה הפעם הראשונה שהייתי מעורבת בהכנת מרצים לבמה של טד. 

יחד עם זאת, רק עם הכניסה לעידן הקורונה, ותוך כדי סדרת הרצאות שהעברתי בעצמי על תקשורת אפקטיבית בעידן הדיגיטאלי, הבחנתי במספר סודות הצלחה של דוברים בטד שרלוונטיים במיוחד היום עם המעבר לעידן הדיגיטאלי של תקשורת מרחוק. 

במאמר זה אדגים 4 עקרונות מפתח שכל מנהל, יזם או בעל עסק יכולים לאמץ מהדוברים של טד כדי לשפר משמעותית את יכולת העברת המסרים שלהם בתקשורת מרחוק.

1. מיקוד המסר 

הרצאת טד, בשונה מהרצאות, מתמקדת ברעיון אחד שווה הפצה. 

רעיון אחד ברור, פשוט ומדוייק שהקהל יכול להתייחס אליו ולהפיץ אותו. 

הרעיון צריך להיות לא רק ממוקד וספציפי, אלא גם להציג מידע חדשני או נקודת מבט חדשה שיכולה להיות רלוונטית לאנשים רבים. 

נשמע פשוט, נכון? אבל לא בדיוק ככה. אומנות המיקוד ברעיון אחד מרכזי, והצגתו בפרק זמן קצר, לרוב בין 9 דקות ל-18 דקות, הוא אתגר גדול מבחינה מקצועית, אפילו למרצים המנוסים ביותר שמתקבלים להרצות בכנס טד.

הדבר המעניין הוא, שעם המעבר לתקשורת מרחוק, האתגר הזה של מיקוד ודיוק המסר שלנו הופך במידה רבה לאתגר של כולנו.

למה זה קורה? משום שבזירה הדיגיטיאלית אנחנו "במלחמה" אינסופית על תשומת לב של המאזינים והצופים שלנו מול אינספור פיתויים והסחות דעת. המשתתפים בפגישה וירטואלית, בין ב- זום, TEAMS או WEBEX, יכולים לעשות CHECK OUT בהקלקת עכבר. 

אני מכנה את התופעה הזו בשם "הקלות הבלתי נסבלת של הצק אאוט". 

תיזכרו כמה פעמים עברתם ל״חלון״ אחר במהלך פגישה, סגרתם מצלמה ונתתם אוכל לכלב, או פשוט עניתם להודעת טקסט - ותגלו עד כמה התופעה הזו נפוצה. 

ההערכה היא, שבממוצע, 3 מתוך כל 4 משתתפים בפגישות והרצאות וירטואליות, עושה מידי פעם צק אאוט ועובר לפעילויות אחרות. ובפגישות משעממות, האחוז עולה, ומתקרב ל-95 אחוזים.

זו אחת הסיבות שבתקשורת מרחוק - בדומה להרצאות בכנס טד- כל דקה קובעת. למעשה, כל שנייה קובעת. כל מלה קובעת. כל ניואנס קובע. 

איבדת את המשתתף לרגע? הוא עזב אותך מנטלית.

איבדת אותו ליותר ממספר שניות?

הוא עובר גם לצק אאוט פיזי, ושולח הודעה באייפון שלו.

אם המסר שלנו לא ממוקד, מדוייק וחדשני - אנשים לא ישארו כדי להאזין לנו.

תוסיפו לזה את העובדה שבזירה הוירטואלית אנשים מודעים פחות לעוצמת שפת הגוף שלנו - ויותר לעוצמת הרעיונות שלנו.

דבר זה משנה את כללי המשחק, וכבר אי אפשר "להרוויח זמן" או "לדבר" באמצעות שפת הגוף שלנו.

הלוקסוס הזה נגמר מאז שהעולם עבר לתקשורת וירטואלית.

לכן במרחב הדיגיטאלי אנחנו חייבים להיות הרבה יותר מדוייקים, חדים ומעניינים, גם מבחינת תוכן הדברים שלנו, וגם מבחינת אופן הצגתם, ממש כמו הדוברים בטד. 

2. סגנון של שיחה

אחד המאפיינים של הדוברים המצליחים בטד הוא: הם לא נואמים לקהל אלא משוחחים איתו. הם משתמשים ב-Conversational style

סגנון דיבור טבעי ובלתי פורמלי, ממש כמו בשיחה אמיתית. קחו למשל את הפתיחה הבלתי פורמלית בסיפור אישי של ברנה בראון בהרצאה שלה על הכוח של הפגיעות.

או דר שימי קנג, שבוחרת לשאול את הקהל שלה המון שאלות חשיבה תוך כדי העברת המסר שלה בהרצאת טד שלה:

What one skill = an awesome life? | Dr. Shimi Kang | TEDxKelowna 

בנוסף, הדוברים המצליחים בטד מדברים בצורה פשוטה. הם יודעים שאחד הסודות לתקשורת אפקטיבית הוא היכולת להציג רעיונות מורכבים בצורה פשוטה.

הקונספט Kiss הידוע, Keep It Simple, Stupid הוא הבסיס.

ואם נחזור לתקשורת מרחוק שכולנו נדרשים לה היום. אחד הדברים המרכזיים שמשתנה היום באופן מהותי הוא הקונספט של "הרצאה" כפי שהכרנו אותו עד עתה. המצב בו צד אחד מעביר ידע לאחרים באופן חד צדדי - כבר לא מתאים לזירה הוירטואלית. 

זה קורה בין היתר משום שבמעבר לזירה הוירטואלית, הניתוק הפיסי מקשה עלינו לאסוף רמזים ספונטניים משפת הגוף של הצופים לגבי אפקטיביות התקשורת שלנו. 

אם היינו רגילים לדבר מול קבוצה, ולראות את המשתתף בשורה 2, שמתחיל לנוע בחוסר מנוחה על הכסא, או המשתתפת שיושבת עם עוד 8 משתתפים בשולחן הימני ביותר, ושמחייכת אלינו תוך כדי הנהון הראש כדי לסמן לנו שהיא אוהבת את המסר שלנו - בעידן החדש, אין לנו את זה.

אנחנו לא רואים את רוב התגובות הפיסיות של המשתתפים, אפילו אם מביטים היטב על הריבועים שבתוכם נמצאים המשתתפים.

לכן אנחנו חייבים למצוא דרכים חלופיות יצירתיות לקבל את הפידבק הזה באופן מכוון ויזום.  

זו הסיבה שבתקשורת מרחוק כל הרצאה או מפגש וירטואלי הופכים למעין שיחה שיש בה שותפות עם הקהל, בדומה להרצאת טד. אמנם זו לא השיחה הטיפוסית כי היא מתקיימת בסביבה טכנולוגית יחסית קרה ובאמצעים טכנולוגיים. אבל היא כוללת את היכולת שלנו כדוברים להבין את החוויה והרגשות של מי שמאזין לנו באמצעות סגנון דיבור קליל, שאלות, הפעלות ודרכים יצירתיות נוספות.

זו גם הסיבה, שכשאנחנו מנחים סדנאות תקשורת מרחוק למנהלים, אנחנו כאילו "משחקים משחק טניס" עם המשתתפים, כאשר באמצעות שיחה ודרכים יצירתיות נוספות אנחנו בעצם אוספים נתונים על הרגשות והתחושות שלהם, כאלה שהיינו רגילים בעבר לקלוט דרך התקשורת הבלתי מילולית, בהרצאות של העולם הישן.

3. חוויה וגיוון רב חושי

את הרצאת טד שלה "THE ART OF ASKING" בחרה האומנית והמוזיקאית Amanda Palmer שגייסה מעל מיליון דולר בגיוס המונים עבור התקליט החדש שלה, לפתוח על ארגז קטן עם פרח ביד כאשר היא משחקת פסל רחוב כמו ששיחקה במשך שנים רבות לפרנסתה. עוברי אורח דמיוניים תורמים לה כסף והיא בתמורה נותנת להם פרח, חיוך, ויוצרת קשר עין. 

היא בוחרת להתחיל כך את ההרצאה שלה כדי להעביר את הרעיון שווה ההפצה שלה, ״לבקש ללא בושה״. כאשר אנחנו באמת רואים אחד את השני אנחנו רוצים לעזור זה לזה.

הדוברים בטד יודעים, שכדי שרעיון יופץ בעולם לא מספיק להעביר מידע מעניין או חדשני, אלא יש ליצור עבור הצופים חוויה בלתי נשכחת.

זה קשור לעובדה, שאנחנו חושבים שאם יש לנו משהו חשוב להגיד אז אנשים יקשיבו לנו. הבעיה היא שזה לא נכון. 

רוב האנשים לא מקשיבים לנו אפילו אם יש לנו מידע מציל חיים עבורם-- כל עוד המידע לא מוגש להם בצורה מעניינת וחווייתית. 

השעמום, השיגרה, והדבר הצפוי הם "גלולות השינה" של המוח בפגישות, הרצאות ומצגות, ובמיוחד בעידן האון ליין.

לכן הרצאות טובות בטד יוצרות גירוי רב חושי אצל הצופים באמצעות תמונות, סרטים, חפצים, צלילים, הפתעות, גיוון קולי, הדגשות, מוסיקה, הומור, שימוש בדימיון, פנייה גם להגיון וגם לרגש של הקהל ועוד ועוד.

קחו למשל את ההרצאה של יונתן ניר, בימאי סרטים בינלאומי מצליח וצלם תת ימי אשר נתן הרצאה בטד על איך סרטים דוקומנטריים יכולים לרפא טראומות.

למרות הנושא המורכב והמאתגר, הוא יוצר חוויה מהנה ומרגשת עבור הקהל שלו כאשר הוא משתף תמונות עוצרות נשימה ממסעותיו בעולם, כולל העולם התת ימי. 

או איימי מולינס, בהרצאתה ״12 זוגות הרגליים התותבות״, דוגמנית ואתלטית ללא רגליים אשר הגיעה להרצאה בטד עם 12 זוגות רגליים תותבות מדליקות ואפנתיות והדגימה בכך את הרעיון של לחגוג את הנכויות והמגבלות והשבריריות שלנו כי זה מה שהופך אותנו ליפים.

העקרון של יצירת חוויה רב חושית ושימוש באמצעים מגוונים ככל האפשר להעברת המסר -הוא קריטי היום במיוחד עם המעבר של כולנו לזירה הדיגיטאלית.

עם הכניסה ל"ריבוע" של מסך המחשב, אנחנו מאבדים כל כך הרבה מהחוויה האנושית: שפת הגוף, קשר העין הישיר, הריח והצליל של אולם מלא באנשים, התפאורה, הבגדים..ועוד, לכן אנחנו חייבים למצוא דרכים חלופיות לייצר חוויה עבור הקהל שלנו.

זו הסיבה שבעידן האונליין - בדומה למרצים בטד - אנחנו לא רק מעבירים מידע - אלא  יוצרים חוויה אינטראקטיבית." 

כל העברת מסרים, מכירה, הרצאה או סדנה הופכת לחוויה אינטראקטיבית.

לכן כדאי שנשאל את עצמנו לפני כל מפגש וירטואלי - איך אנחנו יכולים ליצור חוויה עבור המשתתפים? גימיקים ויזואליים, גימיקים אודיטוריים, חפצים, שאלות, תרגילים והפעלות, קצב דיבור, הומור, מוזיקה, משחק, אפקטים טכנולוגיים, מסכים מפתיעים וסרטים הם רק חלק מהאפשרויות.

ככל שהחוויה של המשתתפים תהיה עשירה יותר, כך הם יהיו פתוחים יותר לקבל את הרעיונות שלנו ויזכרו אותם לאורך זמן.

4. הבעות פנים ותנועות ידיים

ניסיתם פעם לדבר תוך כדי כך שאתם עומדים על שטיח עגול קטן אדום? מניסיון אני יכולה לומר לכם שזו חוויה מרגשת ומופלאה. 

כשהתאמנתי לקראת הרצאה הטד שלי ב-2018, בן הזוג שלי הפתיע אותי, והגיע יום אחד עם שטיח עגול אדום, הניח אותו בסלון, ואמר לי ״כעת תוכלי לתת למוח שלך להתרגל לתחושה שתהיה לך בעוד חודש על בימת טד״.

זה היה מוזר, אבל זה גם עזר. כי זה אילץ אותי להישאר על גבי השטיח, ולהתרגל לדבר עם מרחב תנועה מצומצם ביחס למה שאני רגילה על במות.

אז כאמור, אחד האתגרים המרכזיים שדוברי טד צריכים להתמודד איתם הוא צמצום שפת הגוף והתנועה שלהם כך שיתאימו לגודלו של השטיח. זו הסיבה שעיקר התקשורת הבלתי מילולית של דוברי טד ממוקד בהבעות פנים, תנועות ידיים וקשר עין עם הקהל. 

ואכן, המרצים הסוחפים ביותר בטד מצליחים בזכות רמת אנרגיה גבוהה הבאה לידי ביטוי בין היתר בהבעות הפנים, ברק בעיניים, חיוכים, קשר עין ותנועות ידיים. 

Vanessa Van Edwards ,You are contagious  :בהרצאתה

מציגה בין היתר מחקר שבוצע על ידי מעבדת המחקר שלה לפיו נאומי טד שהפכו לויראליים מאופיינים בהרבה תנועות ידיים. ליתר דיוק בממוצע 465 תנועות ידיים ב-18 דקות לעומת הנאומים הפחות נצפים אשר כללו בממוצע 272 תנועות ידיים אותו זמן. בערך חצי. 

תנועות ידיים חשובות לא רק עבור הקהל שלנו אלא גם עבורנו.

תנועות ידיים מסייעות בכוח החשיבה שלנו, וחלק מהמידע שעובר דרך הידיים בכלל לא נמצא במילים.

איך זה רלוונטי לנו? עם המעבר לתקשורת מרחוק והכניסה לתוך "הקוביה" של הזום, חלק גדול משפת הגוף והתקשורת הבלתי מילולית שלנו הלך לאיבוד.

זה בדיוק המקום שאנחנו יכולים ללמוד מדוברי טד כיצד לשמור על קשב ותשומת לב של הקהל על ידי מיצוי שפת הגוף בחלק העליון שלנו, באמצעות שימוש בהבעות פנים מגוונות ובתנועות ידיים התומכות במסרים שלנו מרחוק. 

לכן מומלץ להרים קצת את מנח ידיים ולהניע אותן בטבעיות גם במסגרת המצלמה. 

הטיפ החשוב הוא להשתמש בידיים בסמוך לגוף, ולא בסמוך לצג המחשב, כי כל מה שקרוב יותר לעדשת המצלמה, יראה גדול יותר. מעין ZOOM IN במהלך ה-ZOOM  שלך. לכן הפיתרון הוא להשתמש בידיים בצמוד לגופך, ולמנוע את הפיכת האגודל שלך לחדק של פיל בצד השני של העולם.

וכל זה חשוב במיוחד היום בסביבה הוירטואלית, כי בקליק אחד קטן אפשר למחוק אותנו מהמסך ולעבור לחלון הבא או למשימה הבאה.

חשוב לזכור גם שמבחינה מדעית הבעות פנים ורגשות הם מדבקים. 

לכן, למשל, כאשר אנחנו מחייכים אנחנו מזמינים את הצופים בנו לחייך גם, וכשהמשתתפים בפגישת זום שלנו מחייכים הם נהנים ופתוחים יותר לקבל את הרעיונות שלנו. 

לסיכום, לקראת הפעם הבאה שאתם מכינים פגישה וירטואלית, זיכרו את מה שדוברים בכנסי טד עושים כדי להעביר מסרים בעוצמה:

ראשית - הקדישו תשומת לב רבה למיקוד המסר, לדיוק שלו, ולא פחות חשוב, להימנעות מפרטים עם חשיבות משנית, שעלולים לגרום למשתתפים להפסיק להתמקד, ובמקום זאת לעבור לפעילות אחרת.

הדבר השני - האופן של העברת המסר חייב להיות כמו שיחה. אפילו אם זה אינו דיאלוג, הקפידו ליצור את ההרגשה שאתם ״משוחחים עם״  ולא ״מדברים אל״ או ״מרצים על״.

הדבר השלישי - גיוון הוא קלף ההצלחה שלכם. בעולם שבו המשתתפים נמצאים ב״ריבועים״ קטנים על מסך המחשב שלך, צאו מהריבוע, חישבו מחוץ לקופסא של העבר, והשקיעו בשמירה על תשומת הלב של המשתתפים על ידי שימוש בגיוון, ביצוע שינויים קטנים תכופים, והפתעות שגורמות למשתתפים להיות נוכחים, פיזית ומנטלית. 

ולבסוף, העצימו את האנרגיה, המסר ואת הקשב של המשתתפים באמצעות שימוש מכוון של תנועות ידיים לא גדולות מידי, וחיוכים. הביטו רוב הזמן אל המצלמה כדי שתיראו כדוברים עם המשתתפים, ולא מלמעלה למטה אל המשתתפים, דבר שקורה כשמביטים לכיוון הריבועים בהם נמצאים שאר המשתתפים מרחוק.

התייחסו אל מצגת או הרצאה שלכם מרחוק, כאל שיחת טד. ואם תחשבו על זה היטב, רוב הצופים בהרצאות טד עושים זאת מרחוק, ולא בכנס הפיסי בו משתתפים ברוב המקרים רק 100  עד מספר מאות משתתפים. במלים אחרות, הרצאות טד מוקלטות על במה, אבל נועדו לצפיה מרחוק. לכן, קחו את החוכמה שנצברה באלפי הרצאות טד, והשתמשו בסודות של הדוברים המצליחים כדי להפוך את הפגישה הוירטואלית הבאה שלכם, לפגישה שכולם יזכרו.